פסק-דין בתיק ת"א 25981/04

עובדות המקרה

התובע הוא בנו ויורשו היחיד של המנוח, דוד ליפוביץ ז"ל (להלן: "המנוח").

הנתבע הוא קרוב משפחה של התובע, והיה מצוי בקשרים עסקיים ואישיים עם המנוח.

הנתבע, שעסקיו קרסו, ניהל עסק לממכר מוצרי מזון בחנות שהיתה בבעלות המנוח. המנוח ביקר בחנות לעיתים תכופות והיה מודע לקשייו הכלכליים של הנתבע.

בתאריך 11.2.97 נתן המנוח לנתבע סך של 40,000 ש"ח, כמפורט בספחי שני שיקים, שנמצאו לאחר פטירתו ע"י התובע (נספחים ב1 ב2 לתצהיר התובע). על ספחי שני השיקים נרשמה המילה "גמ"ח" (גמילות חסדים).

התובע טוען, כי המנוח אמר לו בשעתו, כי נתן לנתבע הלוואה בסך של 50,000 ש"ח, למרות שבספחי השיקים צוין סך של 40,000 ש"ח בלבד. עוד טוען התובע, כי היה על הנתבע להחזיר את ההלוואה, אך עד למועד הגשת התביעה לא הוחזר על ידו סכום כלשהו.

הנתבע טוען, כי קיבל מידי המנוח סך של 40,000 ש"ח במתנה, וזאת בשל היחסים הקרובים שהיו בינו לבין המנוח.

בחודש אוגוסט 1988 הלווה התובע לנתבע סך של 13,000 ש"ח. חלק מסכום ההלוואה הוחזר לתובע ע"י הנתבע, למעט הסך של 3,000 ש"ח, אשר לגביו ניתן פסק דין חלקי בתאריך 27.6.05.

המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בפרשנות המונח "גמ"ח" אשר ממנו נגזרת שאלה אחת ויחידה - האם הסך של 40,000 ש"ח ניתן לנתבע כהלוואה שיש להשיבה - כטענת התובע; או שמא ניתן לנתבע כמתנה שאין עליו להשיבה - כפי שטוען הנתבע?

סכום התביעה

התובע העיד, כי נאמר לו בשעתו ע"י אביו המנוח, שהנתבע קיבל ממנו סך של 50,000 ש"ח. הנתבע הכחיש קבלת סכום זה, והודה בקבלת סך של 40,000 ש"ח, כמצוין בספחי השיקים.

התובע העיד אף, כי פנה לעזרת קרוביו של הנתבע, כדי שידברו על ליבו ויבקשו ממנו להחזיר את ההלוואה. במכתבים אלה ציין, כי מדובר בסך של 50,000 ש"ח. הנתבע השיב למכתבים הללו ולא ציין, כי מדובר בסך של 40,000 ש"ח בלבד.

ב"כ התובע מבקש להסיק מכך, כי הנתבע הודה בקבלת הסך של 50,000 ש"ח במלואו.

אין בידי לקבל טענה זו.

המנוח דאג לתעד בספחי השיקים את מלוא הפרטים הנוגעים לפעולותיו. על ספח השיק בסך 30,000 ש"ח צוין התאריך 11.3.97, שמו המלא של הנתבע (שלומי אשכנזי)  והמילה ג"ח (נספח ב1). על ספח השיק בסך 10,000 ש"ח  צוין התאריך 1.4.97, שמו המלא של הנתבע והמילים "גמילות חסד" (נספח ב2). 

נראה, כי המנוח היה אדם מסודר, שלא סמך על זכרונו בלבד ודאג לתעד היטב את פעולותיו. לפיכך, אני מתקשה לקבל את הטענה, כי המנוח העניק לנתבע סכום נוסף של 10,000 ש"ח, מבלי שתיעד את פעולה זו, כפי שנהג לגבי הסכומים האחרים.

בנסיבות אלה, ולאור העובדה שבידי התובע ראיות המתייחסות לסך של 40,000 ש"ח בלבד, אני קובעת כי לא הוכח בפני שהמנוח נתן לנתבע סך של 50,000 ש"ח. 

גמילות חסדים (גמ"ח)

ב"כ התובע טוען בסיכומיו, כי הפירוש המילוני למונח "גמילות חסדים" (מילון אבן שושן) הוא:

"1. עשית טובה לזולת (אבות א' ב'). 2. מתן הלוואה לנצרך בלא ריבית"

במקורות מובאים דברי הסבר למינוח "גמילות חסדים". כך למשל, הפנה ב"כ התובע לשבת ס"ג ע"א (אינצ' העברית, ע' 524) שם הוגדר המונח כך:

"הלוואה לעני שלא בריבית כדי שיוכל לשקם עצמו".